אסור לשבת כל השבעה על גבי ספסל או על גבי כרית כסתות: כי אם על גבי קרקע. אך חולה וזקן

במהלך כל השבעה האבל אינו יוצא מביתו.

אין מקשים על המת יותר מדי, אל תבכו למת יותר מדי ואל תנודו לו יותר מכשיעור. כיצד? שלושה ימים לבכי,

ביום השביעי לאחר שהלכו המנחמים מן האבל, מותר בכל הדברים שהיה אסור תוך שבעה.

הקובר את מתו ביום טוב ובחול המועד – לא חלה עליו אבלות עד לאחר החג. החג מבטל את גזירת ישיבת

מצווה להתענות בכל יום השנה שמת בו אביו או אמו. ועל ידי זה יזכה את אביו או אמו שיתעלו בגן

קבורה האמורה בתורה היא שיתן את המת בקרקע ממש.

משנקבר המת ונגמרה סתימת הקבר בעפר – מיד מתחילה האבלות.

האבל, ביום הראשון אסור לו לאכול סעודה ראשונה משלו ומצווה על שכניו שישלחו לו לסעודה הראשונה ונקראת סעודת הבראה. ותחילת

בכל שבעת ימי האבל מצווה לבקר אצל האבל ולנחמו. נוסח התנחומים המקובל “המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים”.