25.11.1987 - 14.11.1968

גיא נתנאל

בן אמירה ושלום. נולד ביום כ"ג בחשוון תשכ"ט (14.11.1968) בירושלים. בן בכור למשפחה בת ארבעה בנים. שנות ילדותו ונערותו עברו עליו בקרית יובל בירושלים. גיא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי `אגרון`, המשיך בחטיבת-הביניים בבית-הספר `ליידי דייויס` במגמת אלקטרוניקה וסיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון `מכלל` במגמה הריאלית. גיא הרבה לטייל בארץ, אהב את הנופים ואת המרחבים. השתתף בטיולי ג`יפים ובטיולי אופנועים וכך הצליח להגיע לכל מקום שאהב. לפעילויות חברה הקדיש את רוב זמנו הפנוי. כילד צעיר היה חניך בתנועת הצופים בשבט `היובל`, וכשבגר עסק בהדרכה. אירגן את מפעלי התנועה והיה חבר בהנהגה האזורית של תנועת הצופים. כמו-כן אהב לעסוק בפעלולי אלקטרוניקה. גיא התנדב באופן קבוע במשמר האזרחי, ובסופי שבוע עשה תורנויות בהתנדבות במד"א ירושלים. היה חבר בגרעין הנח"ל `יתיר` ובמסגרת זו בחר לצאת לשירותו בצה"ל. בתחילת חודש ינואר 1987 גויס גיא לשירות חובה בצה"ל. הוא הוצב לחי"ר ויצא לטירונות במסגרת חטיבת הנח"ל. בתום טירונות ארוכה וקשה יצא לקורס קשרי חי"ר ובהמשך מסלולו הקרבי היה מיועד לצאת לקורס מ"כים חי"ר. בתום הכשרתו הבסיסית כחייל חי"ר יצא לפעילויות שונות על גבול הצפון. ביום ה` בכסלו תשמ"ח (25.11.1987) נפל גיא בקרב בצפון, עת נפגע בליל הגלשונים מיריות מחבל שהגיע בגלשן מלבנון ופרץ אל מפקדת החטיבה. עם הישמע הירי פעל גיא במהירות. הוא הצטייד בנשקו האישי, בחגור ובקפלסט, יצא מפתח האוהל, דרך את נשקו והתייצב מול המחבל. אחד החיילים השיב אש, אך המחבל חמק ופגע בהם מטווח קצר. גיא וחמישה חיילים נוספים נפלו בקרב זה, ועשרה אחרים נפצעו. גיא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים, ושלושה אחים - ניר, פלג, ועמק. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז, יצחק רבין: "גיא היה חבר נפלא, הרוח החיה ביחידתו... אהב את הארץ ובעיקר את ירושלים. אהב לצייר ותמיד דאג לחבריו..." לאחר נפילתו הועלה גיא לדרגת רב"ט. ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא נטע לזכרו עץ ביער הקרן הקיימת לישראל. עצים נוספים ניטעו לזכרו של גיא על-ידי ד"ר ס.ט. ווסטרמן מארצות-הברית. ביום השנה הראשון חנכו המשפחות השכולות ופיקוד הנח"ל גלעד לזכר הבנים שנפלו בקרב. הגלעד הוקם במקום האירוע, בסיוע קיבוץ כפר גלעדי. חבריו בתנועת הצופים הקימו לזכרו מסלעה בה חרוט שמו של גיא. המסלעה צמודה למבנה השבט, שם היה גיא דמות פעילה ומרכזית. שבט `היובל` מקיים מדי שנה לזכרו של גיא "תחרות צופית" בהקמת מאהל ומתקני ספורט. בני המשפחה מלווים מפעל הנצחה זה ומעניקים את הגביע לקבוצה המנצחת. הוריו של גיא הנציחו זכרו בתרומה לבית-הכנסת בקרית היובל בירושלים.

ערב יום הזיכרון אפריל 2010 אחי היקר עוד שנה עברה ואני מתגעגע אלייך המון ועדיין למרות כל הזמן שעבר נזכר בכך ומעלה חיוך או מזיל דמעה. מצחיק אותי כל פעם מחדש שאני כבר הפכתי להיות אחיך הגדול לפני שנים כבר אבל לעולם לעולם אתה תהיה אחי הגדול אחי הבכור והיקר מכל אף פעם לא אשכח אותך אוהב אותך מאוד אחיך הקטן פלג. אחיך הקטן פלג

פלג נתנאל

אזכרה 22 שנים גיוש שלנו- אנו פה, עוד שנה חלפה, שנה שהיא יום- והיא נצח-22 שנים, מלאות געגועים , כאב, הרס, משפחה, בריאות רופפת, הידרדרות לתהום, כל יום, כל שעה, כל דקה. למעלה מ-8000 ימים, 200 אלף שעות וכאילו זה קרה בתחילת השבוע- או אתמול. איך אפשר לשכוח בן שאיננו ולא ישוב עוד- לא ישוב לעולם. היית רק בן 19, נתת לנו אושר וגאווה. תשעה עשר אביבים זוהרים- נחשבו כמיטב ימי חיינו- המשפחה הייתה מאושרת ומשגשגת, הומור וצחוקים ליוו את מהלך היום- ובאה המכה והכל השתנה- ניתק ונפסק, נפלנו לתהום , איבדנו הכל –הכל. איך אפשר להשוות את תשעת עשר השנים אותך- ל-22 השנים בלעדיך, מאז –האור הפך לחושך, היום נראה בלילה השמש זורחת כתומה, והזמן עמד מלכת. וכאן נעצרנו, ואיך נמשיך –ולאן נפנה? ועל מה נדבר, ולמי נספר על אותם הימים היפים ונפלאים- בחייך הקצרים. חייך שנקטעו ותמו-בגבורה ובאומץ באותה תקרית אומללה-בלילה הקוצר –המכונה ליל הגלשונים. ליל נפילתכם, אתה ועוד 5 חיילים מחבריך –ליחידה בנובמבר 1987 במחנה גיבור. גיא למרות התקופה שאתה טמון כאן- אתה איתנו –נשארת בן המשפחה, הבכור באחים שתמיד זוכרים אותך, ומזכירים את התקופה שבה הובלת אותם בכבוד. גיא, חסרונך בולט, ונקודות האור במשפחה שמאוששות אותנו הם אחיך ואחיינך, בעיקר הגבר הקטן בן ה-7 + /שנושא את שמך בגאווה רבה ולומד כיום בכיתה ב` אחותו יובל בת ה-4 ומצטרפת לחבורה זיו ביתם של אחיך פלג ותמר שחגגה אתמול את יום הולדתה השני. ולסיום מספר משפטים בנושא שלום, המושג שלום ממשיך להיות רחוק רחוק, ואין סימנים להתקדמות-הצדדים מקצינים עמדות ואין אור בקצה המנהרה. קורבנות חפים מפשע נופלים –ואין מושיע. תהה נשמתך צרורה בצרור החיים. אמן

גיא. אני עובר תחנות בחיים ,כל הזמן עולה ויורד כל הזמן. אבל אתה לא שם כבר הלכתי לצבא חבשתי בדיוק כמוך את הכומתה הירוקה. ואתה לא שם כבר למדתי, טיילתי בעולם אבל אתה לא שם. כבר עבדתי הבאתי 2 ילדים יפים לעולם ואתה לא שם אז בכיתי צעקתי צרחתי וצחקתי ושוב ושוב חיפשתי אותך ואתה לא שם אתמול חגגתי יום הולדת 33 עברתי אותך לא מכבר.. אבל תמיד אשאר ילד בן 9 קטן ומבוהל שאיבד את אחיו הגדול ונשאר שם אוהב אותך וכואב מאוד אחי הגדול תמיד תהיה. לעולם פלג
http://www.youtube.com/watch?v=FGmsJcVxcw8
שיחזור האירוע ליל הגילשונים
כתבה מהעיתון גיא
Scroll to top