ביום השביעי לאחר שהלכו המנחמים מן האבל, מותר בכל הדברים שהיה אסור תוך שבעה.

הקובר את מתו ביום טוב ובחול המועד – לא חלה עליו אבלות עד לאחר החג. החג מבטל את גזירת ישיבת

מצווה להתענות בכל יום השנה שמת בו אביו או אמו. ועל ידי זה יזכה את אביו או אמו שיתעלו בגן

אסור לשבת כל השבעה על גבי ספסל או על גבי כרית כסתות: כי אם על גבי קרקע. אך חולה וזקן

במהלך כל השבעה האבל אינו יוצא מביתו.

אין מקשים על המת יותר מדי, אל תבכו למת יותר מדי ואל תנודו לו יותר מכשיעור. כיצד? שלושה ימים לבכי,

על שבעה קרובים חייב אדם להתאבל: אביו ואמו, בנו ובתו. אחיו ואחותו, האיש על אשתו והאשה על בעלה.

מי שנפטר יקירו והוא חייב להתאבל עליו – חייב גם לקרוע עליו קריעה. על מות אב ואם קורעים בצד שמאל

אסור להלין את המת, ואם מלינים משום כבודו – מותר. בכל המתים, הממהר להוציא למנוחתו – הרי זה משובח: אבל

קבורה האמורה בתורה היא שיתן את המת בקרקע ממש.