מה עושים כשאחד מיקירנו נפטר בבית, ומה עושים אם זה קורה בבית החולים? בדרך כלל אנו נמנעים מלעסוק בנושא המוות עד שנפגשים אתו בעל כורחנו. אי אפשר להתכונן לזה ותמיד זה נופל עלינו בהפתעה, ובכל זאת, לעיתים אנו שואלים את עצמנו מה באמת עושים במקרה שבן משפחה נפטר בבית או בבית החולים. להלן רשימת הפעולות שיש לבצע: במקרה של פטירה בבית: יש לצלצל למגן דוד אדום ולהזמין אמבולנס עם רופא לשם קביעת המוות והכנת תעודת פטירה. במקרה שקיים חשד למוות לא טבעי, יש להזמין את המשטרה ובהמשך להצטייד באישור משטרה לפני הקבורה. מן המשטרה נמסר כי אם בידי המשפחה יש הודעת פטירה עם סיבת המוות, אין צורך להודיע למשטרה. בכל מקרה אחר יש להזמין את המשטרה. קצין משטרה יגיע לבית בו נמצאת הגופה, ואם הנסיבות לא מעלות חשד לפלילים, בסמכותו של ראש לשכת חקירות מרחבי לוותר על המשך חקירה והמשפחה תורשה לטפל בגופה. יש לפנות למשרד הבריאות עם תעודת פטירה ב-3 עותקים, אישור משטרה (רק במקרה של מוות לא טבעי) ותעודת זהות של הנפטר – כל זאת, לשם קבלת רשיון קבורה. יש לדאוג לפינוי הגופה, לקירור בבית העלמין או בבית חולים קרוב. ההעברה נעשית באמצעות אמבולנס של החברה קדישא או חברת אמבולנס פרטית. יש לפנות עם כל המסמכים לחברה קדישא לתיאום מועד ההלוויה. במקרה של פטירה בבית החולים: יש להכין את תעודת הזהות של הנפטר לשם קבלת תעודת פטירה מבית החולים. במקרה של פטירה בעקבות תאונה או מוות לא טבעי אחר יש להצטייד באישור משטרה. יש לפנות למשרד הבריאות לצורך הוצאת רשיון קבורה בצירוף תעודת פטירה חתומה ב-3 עותקים ותעודת זיהוי של הנפטר. בצירוף המסמכים הללו יש לפנות לחברת קדישא הקרובה לתיאום מועד ההלוויה. לידיעתכם: למשפחה הקרובה יש זכות להתנגד לניתוח שלאחר המוות. מתי יכולה חברה קדישא לגבות תשלום: רכישת חלקת קבר בחיים (על פי התעריפים הקבועים בחוק. התעריף שונה ממקום למקום). קבורה ב”חלקה חריגה” (חלקה שאושרה מראש על ידי המוסד לביטוח לאומי כחריגה). קבורה בבית עלמין סגור (בית עלמין שהוכרז כסגור בשל מיעוט חלקות לקבורה). תושב ישראל שנפטר ומשפחתו מעונינת לקברו שלא במקום מגוריו. נוהגים לקבור סמוך למועד הפטירה ובמידת האפשר, ביום הפטירה עצמו. ישנן חברות קדישא, בעיקר בירושלים ובצפת, המקפידות על מנהג זה וקוברות אפילו בשעת לילה מאוחרת, על מנת שלא `להלין את המת` (כלומר, שהמת יעבור לילה בלא קבורה). עם זאת, בקביעת מועד הלוויה, יש לקחת בחשבון את הזמן הנדרש להודיע לאנשים על הפטירה ולאפשר להם להגיע ללוויה. על פי המסורת היהודית, השיקול המרכזי בהחלטה על מועד הקבורה הוא כבוד הנפטר: מצד אחד, כבודו בקבורה מהירה ומצד שני, כבודו בכך שרבים ילווהו בדרכו האחרונה. כמובן, יש להתחשב גם במשפחת הנפטר, ואם יש בן משפחה בדרגה קרובה המצוי בחוץ לארץ – נהוג להמתין לו. העברת המת אל בית הלוויות בדרך-כלל תדאג החברה קדישא, המטפלת בלוויה ובקבורה להעברת המת אל בית הקברות ללא תשלום נוסף. הדברים אמורים גם כאשר הפטירה אירעה בבית או ברחוב (לאחר שצוות מד”א קבע את המוות והוציא הודעת פטירה) וגם כאשר הועבר הנפטר למרכז הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר לצורך זיהוי או קביעת נסיבות המוות (ואמבולנס הנמצא בחוזה עם משטרת ישראל דואג להעברה ללא תשלום). במקרים מיוחדים תצטרכו אתם לשכור אמבולנס פרטי להסעת הגופה. אם חולף זמן בטרם נאסף הנפטר – דאגו לקרר את החדר בו הוא מצוי. אם הפטירה אירעה בבית חולים: הודעת פטירה מקורית (מסופקת ע”י צוות ביה”ח, ב- 3 עותקים). תעודת זהות של הנפטר (לעתים ניתן להסתפק בצילום של התעודה). אם הפטירה אירעה בבית או ברחוב: הודעת פטירה מקורית (מסופקת ע”י רופא מד”א שקבע את המוות, ב – 3 עותקים). דו”ח מד”א. תעודת זהות של הנפטר (לעתים ניתן להסתפק בצילום של התעודה). אם נסיבות המוות אינן ברורות – אישור המשטרה על העדר חשד פלילי. דאגו שיישארו בידכם לפחות שני עותקים מקוריים של הודעת הפטירה. שימו לב! אם הגעתם למדור הרשיונות, בקשו ומלאו גם `טופס בקשה לתעודת פטירה`. אם לא הסדרתם את תעודת הפטירה בהזדמנות זו, תוכלו לעשות זאת במשרד הפנים גם לאחר הקבורה, הודעת הפטירה שקיבלתם מן הרופא אינה מהווה תעודת פטירה לצרכים רשמיים ומשפטיים, כמו זו המונפקת על ידי משרד הפנים. הספדים וקדיש עליכם, המשפחה הקרובה, לתכנן מראש מי יישא את ההספדים בבית הלוויות ולהודיע לדוברים מוקדם ככל האפשר, על מנת שיוכלו להקדיש זמן ראוי למחשבה ותכנון. נסו שלא להאריך יותר מדי בדברים. זכרו כי הקהל עומד על רגליו זמן ארוך, לעתים בתנאי צפיפות ומזג אוויר קשים. כדאי למנות אדם קרוב אחד אשר ירכז את הנושא ויעמוד בקשר עם החברה קדישא. לעתים מבקשים ידידים בשעת הלוויה להוסיף גם הם כמה מלים. זה יכול להיות מכובד ומרגש, אך גם יכול להיות למורת רוח המשפחה. בנוסף, מומלץ כי אבלים המתכוונים לומר קדיש בלוויה ואינם בקיאים באמירת התפילה, יעשו חזרות על הגייה נכונה של המלים.