רחיצת המת והלבשתו בתכריכים היא חובה. את הארון נושאים 4 גברים מתחלפים. נשיאת הארון, השתתפות בלוויה ומתן כבוד להלוויה של מוסלמי נחשבים למצווה. בדרך לבית הקברות מתעכבת הלוויה במסגד לתפילה על המת. את המת מניחים בחלל הקבר וללא ארון כשפניו לעבר מכה. על פי האגדה מותנית מנוחת הנפש לאחר מותה בקבורת הגוף ומציאת קבר והבטחתו היא שימחת הצדיק. וזהו מקור מהמנהג לרכוש זכויות קבורה בחיים.